לאדריכל יש את ההכשרה והנסיון להבין את כל הפרויקט ולתאם בין כל חלקיו ומרכיביו. מעורבות אדריכלית משלב כתיבת הפרוגרמה והרעיון הראשוני (בניית הקונספט), דרך כל שלבי התכנון, הרישוי והביצוע אמורה להעניק ללקוח את השירות המשתלם ביותר עבורו ולחסוך לו זמן, כאב ראש וכסף. אדריכל הוא אמנם איש יצירתי ומהות הכשרתו בבתי ספר לאדריכלות היא פיתוח היצירתיות והחשיבה הייחודית אך תפקידיו כוללים גם הבנה טכנית ובירוקרטיה נרחבת

בכל שלבי הפרויקט, האדריכל שולט בעיצוב, בתכנון ובאיכות העבודה באתר הבנייה וזאת כדי לעמוד באילוצי התקציב, החוק המקומי והארצי ואילוצי השטח. האדריכל הוא למעשה היועץ הבלתי-תלוי של הלקוח, בא כוחו מול קבלני העבודה, ספקי החומרים והשרותים השונים בפרויקט וכמו כן היועצים למיניהם (מהנדס בנייה, מודד וכיוצא בזה).

שכר הטרחה של האדריכל הוא אחוז מסויים מתקציב בניית הפרויקט ותפעולו השוטף לאורך חייו, בין אם מדובר בפרויקט מסחרי או בית פרטי. על ידי השקעה בשרותיו של אדריכל מיומן, ניתן לפתח כמה אופציות תכנוניות ועל ידי בחירה נכונה של התכנון ניתן לחסוך אחוזים נכבדים בעלות הפרויקט ובתפעולו השוטף (לדוגמה בחשבון החשמל, הארנונה, היטלים עירוניים שונים וכו’).

הצלחת הפרויקט תלויה רבות בפרוגרמה. זוהי רשימת הצרכים של היזם (המסחרי או בעלי הבית הפרטי). ככל שתיטיב להגדיר את צרכיך, העדפותיך לחיוב ולשלילה ואילוצים שונים כך יוכל לייצר עבורך פתרונות ייחודיים ומתאימים. אילוצים בפרויקט מחייבים את האדריכל להיות יצירתי. בלימודי האדריכלות מתמקדים במתן פתרונות יצירתיים לאילוצים קיימים. ככל שהמתכנן יהיה תחום באילוצים, כך יאותגר ותגדל היצירתיות.

לקוחות רבים מתייעצים עם האדריכל אפילו לפני קניית הנכס. ישנם דברים רבים שאדם לא מקצועי לא יראה באתר. לדוגמה: עבירות בנייה בשטח שיהיה קשה או בלתי אפשרי להכשיר מול הרשות המקומית, כשלים מבניים, חומרי בנייה שאינם תקניים עוד, כמו אזבסט, אי-התאמה בין תכניות רישוי למצב קיים בשטח, אתר עתיקות בשטח ועוד.

לוח הזמנים של התכנון והביצוע חשוב אף הוא. בפרויקטים מסחריים בעיקר, אך גם בפרטיים, יש חשיבות לעמידה בלוח זמנים ותיאום כניסה ויציאה לאתר של קבלנים שונים. לשם כך מקימים מהתחלה טבלת זמנים (לוח גאנט) בדרך כלל מבוססת מחשב ( (MS projectשנשלחת ללקוח בתחילת הביצוע ומפרטת את העבודות ולוחות הזמנים על ציר הזמן. טבלה זו משמשת את כל הנוגעים בפרויקט ואף משמשת כבסיס למימון הפרויקט על ידי בנק מלווה.

השלב הראשון הוא תכנון ראשוני . הוא כולל את הסקיצות הראשוניות ובו מתחיל לקבל הפרויקט את צורתו. כלקוח, עלייך להיות בטוח שהינך מבין את התכניות והשרטוטים. שינויים בשלב התכנון הם קלים וזולים. שינויים בשלב הביצוע יעכבו את סיום העבודה וינגסו בתקציב. הלקוח הוא חלק מהצוות. חובתו של האדריכל להשאיר אותו בתמונה בכל הנוגע לתכנון. אדריכל לא עובד “באפילה” ובסוף מראה ללקוח את התוצאה. זה קורה רק בסרטים. התהליך הוא שיתופי וכולל מיילים ללקוח עם שאלות והחלטות משותפות.

השלב השני הוא פיתוח הפרויקט. בשלב זה יעובדו מרכיבי התכנית ויפורטו. שלב זה מפרט יותר את “מראה הפרויקט” ומגדיר את החומרים וחומרי הגמר שיהיו בשימוש. זוהי ההזדמנות האחרונה לשינויים. לאחר מכן לא תהיה אפשרות לשנות, אלא בתוספת תשלום לאדריכל.

השלב הבא הוא הרישוי. רוב הפרויקטים דורשים אישור של רשויות התכנון המקומיות. בשלב זה מוגשת לוועדה לתכנון ובנייה תכנית היתר (“גרמושקה”) שכוללת את כל תכניות הפרויקט. החזיתות החיצוניות, חתכים עקרוניים להבנת הגבהים וצורת המבנה. תכנית מדידה פיזית של המגרש. טבלאות שטחים עיקריים ושטחי שירות, תכסית פני השטח, פרטים ייחודיים (קיר תומך, פירוט חומת הפרדה בין מגרשים וכיו”ב). תכניות אלה מוגשות לגופים נוספים:

• פיקוד העורף – לאישור הממ”ד.
• חברת החשמל
• בזק
• רשות העתיקות – אם השטח הוכרז כאתר שיכול להכיל עתיקות
• רשות מקרקעי ישראל -אם מדובר באדמת מינהל
• מכבי אש
• גופים נוספים ברשות המקומית – מח’ חזות העיר, ביוב וכו

בשלב זה ייתכנו חילוקי דעות עם הוועדה או הגופים הנ”ל. האדריכל הוא עורך הבקשה ולפיכך הוא נציגך בדין ודברים מול הרשויות.

השלב הבא הוא שלב המכרז. בשלב זה מביא האדריכל את התכניות לרמת פירוט גבוהה כך שקבלני ביצוע יוכלו לתת הצעת מחיר הוגנת ולא לשפוט את היקף הפרויקט לפי ראות עיניהם או לפי שטח הרצפה. בפועל, ישנם קבלנים שמתמחרים לפי מכוניתו, נעליו ושעונו של הלקוח….

בשלב זה מתבטאת יכולתו של אדריכל מיומן בהורדת מחיר למינימום האופטימלי. האדריכל יכין כתב כמויות שיכלול את כל העבודות השונות שבעלי המקצוע השונים אמורים לבצע, וישלוט בתוצאות שיגיעו מהקבלנים שלעתים מנסים לבלבל את הלקוח שאינו מבין בסכומים גבוהים או נמוכים במיוחד על מנת לזכות בעבודה. לא תמיד הקבלן הזול ביותר יקבל את העבודה. לעתים ניתן לראות כי הקבלן הזול ביותר לא הבין התכניות או התעלם מחלק מהמכרז כך שסכום עלות העבודות יצאה אצלו הנמוכה ביותר. (כלל אצבע: מומלץ לא לקחת את הקבלן הזול ביותר..)

בשלב זה גם מבצעים את בחירת הספקים (חברת מטבחים / נגר, חברת קרמיקה / כלים סניטריים / ברזים, אלומיניום, דלתות חוץ ופנים, מיזוג אויר,טפטים, ריהוט ועוד). האדריכל מכיר את ספקי השירותים הללו. הוא ראה אותם מעניקים שירות טוב או רע ללקוחות קודמים ויוכל להמליץ או לשלול ספק מסוים. ללקוח ממוצע זהו הפרויקט הראשון או השני. לאדריכל ממוצע יש 15 פרויקטים במקביל ועצתו שווה את משקלה בזהב.

שלב הביצוע. בשלב זה מעורב האדריכל פחות מהשלבים שלפניו. ברוב המקרים ימליץ לקחת מפקח בנייה. זהו איש שמסוגל לקחת על עצמו את מלאכת הפקת הפרויקט. האדריכל אינו איש שטח במהות אלא איש תכנון. אמנם החוק מחייב את האדריכל לבצע פיקוח עליון אך זהו פיקוח שאינו מספיק לכל הלקוחות ומטרתו העיקרית היא לוודא שהבנייה נעשית לפי התכניות אך היא אינה יכולה למנוע את כל טעויות הביצוע. לשם כך יש צורך בבעל תפקיד שנמצא בשטח ברמה כמעט יומיומית. בשלב זה יתדרך האדריכל את הקבלן לפני ובמהלך עבודתו באתר ויוודא שהקבלן או הקבלנים הבינו את התכניות ואת המצופה מהם בפרויקט.

במהלך שלב הביצוע אדריכל יחתום על התקדמות שלבי העבודה. חתימה זו מהווה אישור תשלום על העבודה שבוצעה לקבלן המבצע. חתימה זו דרושה גם עבור הבנק למשכנתאות שמעביר את המימון לפרויקטי נדל”ן בשלבים לפי התקדמות הפרויקט.

בסוף שלב הביצוע, יעזור האדריכל להשיג ולמלא את התנאים הדרושים לטופס אכלוס – טופס 4.